הרוק נוצר על ידי 3 בלוטות גדולות בתוך הפה (סבמנדיבולר, סבלינגואל ופרוטייד) שאחראיות לייצר בין 500-2000 מ"ל רוק ביום והן פעילות בעיקר בזמן ארוחות.

לרוק חשיבות רבה, הוא עוזר לנו בסיכוך המזון בכדי שנוכל לבלוע אותו ביתר קלות, מסכך את השפתיים והלשון בזמן דיבור, מנקה את השיניים והחניכים ועוזר בנקיון חלל הפה, מווסת את החומציות בוושט, מווסת את חוש הטעם ועוד. 

ריור נחשב כתופעה נורמאלית עד גיל 6-8 חודשים, עם זאת אנו מתחילים להתייחס לריור כבעיה אם הילדים ממשיכים לרייר מעל גיל 4 שנים.

ישנן מספר סיבות בגינן ילד יכול לרייר: חוסר מודעות, נשימת פה, חוסר תחושתיות בחלל הפה, מעט בליעות (אדם בולע פעם בארבע דקות בממוצע) ושילוב של הגורמים. בנוסף ישנם מספר גורמים שמדרבנים  את הריור: יציבה לקוייה, בעיות שיניים והפרעות סגר, הרגלים אוראלים לא טובים (למשל לעיסה של חפצים) ותרופות שעלולות לייצר ריור מוגבר.

כאשר מעריכים ומטפלים בהפרעת הריור חשוב להסתכל על הכמות והתדירות שלו, ובנוסף יש לקחת בחשבון תחומים נוספים כגון: בריאות כללית, תרופות, היסטוריה אצל רופאי שיניים, כיצד הילד אוכל ושותה וכיצד הילד מדבר ומתקשר.